עוזי וחזי המרכז לחומרי בניין בע"מ נ' מזרחי - פסקדין

החלטה

בפניי בקשה לחיוב חברת הנסון בטון וחברת שפיר מבנים במסירת מסמכים.

לטענת המבקשת, על המשיב למסור לבימ"ש מסמכים בהם התחייב וחתום הוא כערב לתשלום רכישות טובין שרכשה חברת אבסולוט ליאל עסקים בע"מ מצדדי ג' אלה.

לגופו של עניין,טוענת המבקשת כדלקמן:

מדובר בשטר ביטחון שהמשיב חתם עליו כערב לתשלום רכישות טובין שרכשה ממנה חברת אבסולוט ליאל בע"מ.

הנתבע הודה בפרוטוקול הדיון בבקשה לקבלת רשות להתגונן כי אכן ערך מסמכים לחברת אבסולוט ליאל וחתם על כתבי ערבות לטובת חברת הנסון בטון וחברת שפיר מבנים כערב לתשלום שביצעה חברת אבסולוט ליאל מצדדי ג' אלה.

ברצון המבקשת להשוות את חתימות המשיב בחברות הנסון ושפיר (צדדי ג') ביחס לחתימה המופיעה על שטר הביטחון נשוא תיק זה ורק בעזרת השוואת החתימות תוכל להוכיח את תביעתה, בעיקר לאור טענת המשיב.

בתגובה לכך טוען המשיב, לזיוף חתימתו על השטר וכי המסמכים המבוקשים, שהינם כתבי ערבות לכאורה של המשיב לטובת צדדים אלה, חסרי כל רלוונטיות לתיק נשוא בקשה זו.

לכך השיבה המבקשת כי יש לה עניין רב בבחינת כתבי הערבות בהם הנתבע מודה, כי חתם לצדדי ג' אלה, ואשר כך תוכל לבחון את נכונות טענתו בדבר זיוף חתימתו על כתבי ערבות אלו.

דיון

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 [תיקון אחרון: 19/9/04]

112. צו גילוי מסמכים [131 ,123(א)]

בית המשפט או הרשם רשאי, לפי בקשת בעל דין, ליתן צו לפי טופס 10, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר ערוך לפי טופס 11, מה הם המסמכים הנוגעים לעניין הנדון המצויים, או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה;בית המשפט או הרשם רשאי לסרב לבקשה או לדחותה לזמן אחר, או ליתן כל צו אחר שייראה לו מתאים, בין דרך כלל ובין לסוגים של מסמכים.

ההליך של גילוי מסמכים על פי תקנה 112, שניתן במסגרת סמכויות העזר הנתונות לבית המשפט, נועד לאפשר לבעל דין לדעת מראש אלו מסמכים רלוונטיים מצויים בידי יריבו, לרבות מסמכים שאין בעל הדין שכנגד מתכוון להגיש כהוכחה במשפט.

הכוונה היא הן "למסמכים מזיקים", העלולים לפעול לרעת המבקש גילוי מסמכים ואשר יהיה עליו להפריכם או להסבירם והן "למסמכים מועילים", שתוכנם עשוי לתמוך דווקא בגרסתו של המבקש (ע"א 27/91 קבלו נ' ק' שמעון,עבודות מתכת בע"מ, פ"ד מט (1) 450,458ו).

נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם במשפט, היא גילוי מרבי, שכן המשפט עומד על האמת וביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט והוא משרת את אינטרס הציבור בהבטיחו את תקינות פעילותה של המערכת החברתית כולה. עם זאת ,אין הזכות לעיון בלתי מוגבלת, לצדה עומדות טענות חיסיון שהדין והפסיקה מכירים בהן (רע"א 4999/95 Alberici International נ' מדינת ישראל, פ"ד נ (1) 39,44א-ג).

הכלל הוא, שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל שניתן של מידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט, אך כלל זה אינו ניצב בדד. כנגדו ניצבים ערכים אחרים ובהם יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה, רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו (5) 193.

הגילוי לפי הנוסח הכתוב בתקנות, נתון לשיקול דעתו של בית המשפט.

בית המשפט לא ייתן צו לגילוי מסמכים או לעיון בהם, אלא אם כן בית המשפט סבור כי יש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן.

אורי גורן, נשיא בית המשפט המחוזי בת"א-יפו, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית 2005, סיגא הוצאה לאור בע"מ, עמ' 186-188.